איגוד הגלישה האוירית

הספורטאים משתמשים בכלי טיס לא ממונע הנקרא גלשון אוויר במשקל 20–35 ק"ג. הגולש תלוי ברתמה המחוברת לשלד הגלשון ושולט בו בעזרת הטיית גופו ימינה ושמאלה (כדי לשלוט בגלגול) וקדימה אחורה (כדי לשלוט במהירות). החלקים הקשיחים בגלשון עשויים בדרך כלל ממתכת קלה דוגמת אלומיניום.

 

קיימת אפשרות המראה נוספת הנקראת המראה בגרירה. המראה מסוג זה מתבצעת כשהגולש מחזיק את הגלשון על קרקע שטוחה כשהוא מחובר בעזרת מערכת ניתוק פשוטה לחבל באורך של כ-400 מטרים ויותר. החבל מחובר לרכב (או לאולטראלייט ואפשר גם עם גלשון ממונע) אשר מאיץ ומאפשר לגולש להמריא ולטפס לגובה. כאשר הגולש מגיע לגובה מתאים הוא משחרר את עצמו מחבל הגרירה. בישראל משתמשים בעיקר בשיטה זו להמראות באזור דרום ישראל שם ניתן לעשות טיסות מרחק ארוכות.